כבר במאה ה־16 לספירה, תוארו לידות מלקחיים. לידות במכשיר הואקום תוארו מאוחר יותר – במאה ה־19. בעשורים האחרונים יש ירידה משמעותית בשימוש במלקחיים ועלייה בשימוש בואקום. במקרים שבהם תהליך הלידה לא מתקדם, הלידה מתעכבת, ולעובר נשקפת סכנה אז נדרשת התערבות כדי לסייע ליציאת התינוק בשלב האחרון של הלידה. במקרים אלה תהיה לידה מכשירנית. אחד המכשירים שנהוג להשתמש בהם הוא ואקום. בממוצע ארצי כ 5% מהלידות היום מסתיימות בלידת ואקום.
מהו מכשיר הואקום וכיצד מתבצעת לידת ואקום?
כאשר ישנה החלטה לילד בעזרת מכשיר ואקום הרופא משתמש במכשיר על מנת לעזור ליולדת בתהליך יציאת העובר אל החיים שמחוץ לרחם. הואקום (שולפן ריק) מופעל על ידי מכונת שאיבה קטנה אליה מחובר צינור שבקצהו כיפת מתכת או פלסטיק קטנה. את הכיפה ממקמים בקצה קודקודו של התינוק, המשאבה מופעלת ונוצר ואקום. בזמן ציר הרופא ימשוך בעדינות את התינוק כלפי מטה. שיטה זו לא מצריכה בדרך כלל חתך חיץ, למרות שיש הנוהגים לבצע זאת בכל מקרה.
לידת ואקום מתבצעת ע"י רופא מיילד בשילוב עם רופא ילודים, ולעתים אף רופא נשים. הרופא ינסה במשך שלש פעמים ליילד בעזרת הואקום ואם לא צלח לא יהיה מנוס מניתוח קיסרי.
מתי מתבצעת לידת ואקום?
לידת ואקום מתבצעת כאשר:
- היציאה של התינוק מתעלת הלידה מתעכבת מעבר לרצוי
- כאשר מאובחן מצב מצוקה של העובר
- במקרים של נשים עם מחלות לב או בעיות בלחץ דם, שמאמץ הלחיצות עלול להזיק להם
- כשהיולדת מותשת מלידה ממושכת ואינה מסוגלת עוד ללחוץ
- מצבה של היולדת מחייב סיום הלידה
מהם התנאים הנדרשים ללידת ואקום?
על מנת לבצע לידת ואקום צריכים להתקיים מספר תנאים:
- מצג ראש
- הערכת אגן קלינית כי האגן מתאים ללידה נרתיקית
- צוואר הרחם בפתיחה מלאה
- מחיקה מלאה של צוואר הרחם ופקיעת מים
- שלפוחית השתן ריקה
- העובר חייב להיות מבוסס באגן האם במצג ראש ומבוסס מספיק נמוך בתעלת הלידה
- הערכה כי גודל העובר מתאים לגודל האגן ומשקלו של העובר פחות מארבעה קילוגרמים
- אפיזיוטומיה ואלחוש – רצויים אך אינם הכרחיים
מתי לא ניתן לבצע לידת ואקום?
- בלידה של פגות קיצונית
- מצג שאינו ראש
- מחלה עוברית ידועה העלולה לגרום לשברים
- הפרעות קרישה ידועות לעובר
מהם הסיכונים בלידת ואקום?
לרב, הסיבוכים הקשורים בפעולות מכשירניות הם מועטים וחולפים ברוב המכריע של המקרים. לעיתים נדירות מאוד קורים סיבוכים קשים.
אצל התינוק
תתכן בצקת מתחת לעור הקרקפת (Caput) לאחר לידת ואקום, שנעלמת 24 עד 48 שעות לאחר הלידה.
בעקבות לידת ואקום עלולים להיווצר שטפי דם בגולגולתו של התינוק שיבואו לידי ביטוי בצורת עיגול סגול על הראש. רק במקרים קיצניים התינוק עלול לסבול גם מדימום מוחי.
צהבת
דימומים ברישתית
אצל האם
עלולים להיווצר קרעים ברצפת האגן ודימום במהלך הלידה.
לעיתים יתכן קושי בשליטה על הסוגרים (אצירת שתן או דליפת שתן, אי שליטה על גזים או צואה.)
חשוב לציין, אותם הסיבוכים שעלולים לקרות בלידת ואקום עשויים לקרות גם בלידה שאינה מכשירנית אך הסיכון מעט יותר גבוה בלידת ואקום.
מה ההבדל בין לידת ואקום ללידת מלקחיים?
לידת מלקחיים נועדה לסייע במשיכת התינוק החוצה מתעלת הלידה בדומה לואקום. בעזרת מלקחיים בעלי שני זרועות מתכת, המוחדרים לנרתיק, אוחזים בראש התינוק ובאמצעותם מושכים את התינוק החוצה. כיום השימוש במלקחיים כמעט פס מהעולם וישנה העדפה ברורה לבצע לידת ואקום שנחשבת לבעלת סיכון נמוך יותר גם לאם ולעובר.
ואקום או ניתוח קיסרי
לידת ואקום (או לידת מלקחיים) נחשבת לאלטרנטיבה עדיפה לעומת ניתוח קיסרי שכרוך בסיכונים גבוהים הרבה יותר – בעיקר עבור האם. בעיקר בגלל הסיכון לקרע ברחם בלידה הבאה, צורך במתן עירויי דם או אפשרות לזיהומים.
כאשר עולה סוגיית לידת ואקום ובכדי לצמצם את שיעור הסיבוכים האפשריים, לידת ואקום תבוצע רק כאשר הראש של היילוד נמצא במקום נמוך באגן. לעומת זאת, במצב זה בו הראש נמוך בתעלת הלידה, ייתכן קושי בחילוץ העובר באמצעות ניתוח קיסרי, דבר שעלול להיות כרוך בסיבוכים משמעותיים לאם ולילוד.
ולכן לעיתים קרובות, ביחוד כשהראש נמוך באגן, לידה מכשירנית היא אופציה קלה יותר, מהירה ובטוחה יותר הן לאם והן ליילוד.
חשוב לציין, שבכל מקרה בו נדרש הרופא להחליט כיצד לסיים את תהליך הלידה, הוא ישקול עבור כל יולדת את הסיכונים מול התועלת שבלידת ואקום בהשוואה ללידה נרתיקית או ניתוח קיסרי דחוף, ועל פי הנתונים אותם הוא רואה הוא יחליט באיזה אופן לנהוג.
