הפרשה מוגברת מן הנרתיק
תופעה זו נגרמת בעיקר בשל עליה ברמת התחלופה של תאי דופן הנרתיק בזמן הריון. ההפרשות הן בדרך כלל דלילות (מימיות), לבנבנות ונטולות ריח. הפרשות אלו הן בלתי מזיקות, ואינן דורשות טיפול.
הפרשה המקבלת צבע שונה (אפור או ירקרק), מדיפה ריח רע, או הופכת לסמיכה, עלולה להצביע על הידבקות בפטריה או בקטריה, מצב המצריך טיפול רפואי. גם גירוד, צריבה ואדמומיות באזור השפתיים והנרתיק יכולים לחזק את ההשערה כי מדובר בזיהום. כדי להסיר ספק, כדאי בכל מקרה לפנות אל הרופא המטפל לבדיקה כדי לשלול את האפשרות שמדובר בזיהום.
חשוב לזכור כי גם זיהום בקטריאלי וגם זיהום פטרייתי לא יכולים לסכן את תינוקך ישירות, וכי בשניהם ניתן לטפל במהלך ההריון.
דימום בתחילת ההריון
כרבע מן הנשים יסבלו מדימום ברמה זו או אחרת במהלך תחילת ההריון. בדרך כלל אין הדימום מצביע על בעיה כלשהי, במיוחד אם מדובר בדימום קל (דימום המצריך שימוש בעד 2 פדים ביממה). דימום מסוג זה מגיע בדרך כלל מצוואר הרחם, והוא נובע ברוב המקרים מזיהום או שחיקת של הריקמה הרגישה באזור (לאחר בדיקה גניקולוגית לדוגמא) או מתהליך השתרשות העובר ברחם. דימום מסוגים אלו נחשב נורמלי ובלתי מזיק.
דימום חזק או דימום המלווה בכאבים מצריך תשומת לב רבה יותר מאחר והוא יכול להצביע על בעיות כגון הריון חוץ רחמי (לא שכיח) או הפלה טבעית, בעיות הדורשות טיפול דחוף.
אין להקל ראש בשום דימום, ובהופעה של דימום יש לפנות בכל מקרה אל הרופא המטפל על מנת לוודא כי אין מדובר בדימום המצביע על בעיה המצריכה טיפול. סביר להניח כי הרופא שלך יבצע בדיקה גניקולוגית ויפנה אותך לבדיקת אולטרסאונד כדי לשלול בעיות בשיליה או אצל העובר.
דימום לקראת סוף ההריון
דימום המופיע במהלך השליש השני או השלישי להריון אינו נחשב נורמאלי, ולכן בכל הופעה של דימום במהלך חודשים אלו יש לפנות לבדיקה אצל רופא. במידה ומופיע דימום בסמוך ללידה (לאחר שבוע 28), ובמיוחד אם הדימום חזק או מלווה בכאבים, יש לפנות ישירות אל בית החולים.
לא כל דימום הוא סימן לבעיה, ולעיתים יתכן כי מדובר בדימום שמקורו בצוואר הרחם, מצב שאינו מצריך טיפול מיוחד, אך שוב, לא כדאי לקחת בנושא זה סיכונים סתם – פני לרופא.
המצבים אליהם עלול להצביע דימום כוללים שילית פתח, או במקרים קיצוניים הפרדות שיליה, שניהם מצבים הדורשים אישפוז דחוף בבית החולים והשגחה צמודה.
