איך מפענחים בדיקות דם של נשים בהריון
כשמדובר בהריון מתוכנן מראש – כדאי להגיע אליו במצב הגופני הטוב ביותר שניתן ובראש וראשונה מומלץ לבצע בדיקות דם שיאפשרו לברר מספר עניינים חשובים לתקופת ההריון.
ערכי הנורמה של תוצאות בדיקות הדם של נשים בהריון שונים מהמקובל הרגיל. לכן, כאשר אתן מקבלות את התוצאות ומגלות חריגה, לא תמיד יש סיבה לדאגה.
ספירת דם
ספירת דם בודקת מספר מרכיבים בדם כגון המוגלובין, טסיות, תאי הדם הלבנים לסוגיהם ועוד.
המוגלובין (Hemoglobin, Hb או Hg)
בדיקת ההמוגלובין חשובה בכדי לוודא שאינך סובלת מאנמיה, כלומר המוגלובין נמוך (מתחת 12 טרם ההריון ומתחת 11 במהלכו). במידה ויש אנמיה המטרה היא קודם כל לברר מהו הגורם לה וכך לבחור את הטיפול המתאים (על ידי ברזל, חומצה פולית, ויטמנים ועוד)
תוצאות בדיקת דם בהריון: בהריון מוגדרת אנמיה כאשר הערך של ההמוגלובין נמוך מ-11 גר'/ד"ל (או המטוקריט קטן מ־33%). הסיבה: נפח הדם עולה החל מהטרימסטר הראשון ומגיע עד 45%-40% מעל הנורמה בשבועות 34-32.
טסיות (Platelets, Thrombocytes או PLT
מרכיב חשוב בדם שאחראי בין היתר למניעת דימום ולקרישת הדם. ממוצע הטסיות (טרומבוציטים) נמוך יותר בהריון, בעיקר עקב עלייה בנפח הדם ודילול. ירידה ברמת הטסיות לאורך ההריון יכולה להיות ירידה טבעית המתרחשת בכל הריון, אך יכולה להיות קשורה לסיבוכי הריון שונים (כגון רעלת הריון), מחלות כרוניות שונות (כגון ITP או APLA). התופעה שכיחה יותר בטרימסטר שלישי.
תוצאות בדיקת דם בהריון: ערך הנמוך מ־150,000 טסיות למיקרוליטר מוגדר כטרומבוציטופניה (טסיות נמוכות). חשוב לדעת, כאשר רמת הטסיות נמוכה מ-80,000 עד 100,000 יש בעייתיות במתן אפידורל.
המטוקריט HCT, hematocrit
בדיקת נפח הכדוריות האדומות בדם. נפח הדם בהריון עולה החל מהטרימסטר הראשון ומגיע עד 45%-40% מעל הנורמה בשבועות 34-32. במהלך ההריון ישנה עלייה בפלזמה (נוזל הדם) ובאריתרוציטים (תאי דם אדומים).
תוצאות בדיקת דם בהריון: בשל העלייה הגדולה יותר בפלזמה, ההמטוקריט בנשים בהריון יורד מעט.
נפח כדוריות דם MCV, mean corpuscular
בדיקת נפח הכדוריות האדומות.יתכן שהתוצאה בהריון תיהיה מעט גבוהה מהסף התקין לאישה שאינה בהריון. ערכים תקינים להריון הם סביב 99-81.
תוצאות בדיקת דם בהריון: כאשר הערך גבוה יותר יכול לכוון לחוסר בוויטמין B12 או לחוסר בחומצה פולית. ערך נמוך מהנורמה יכול לכוון לחוסר ברזל או לפגם גנטי בייצור ההמוגלובין, כמו במקרה של מחלת התלסמיה. נשים ממוצאים מסוימים שה־MCV שלהם נמוך מ־78 יופנו לבדיקה נוספת לשלילת תלסמיה.
תלסמיה (Thallasemia)
באמצעות ספירת הדם ניתן לחשוד בקיומה של מחלה תורשתית הנקראת תלסמיה, שאף היא גורמת לאנמיה וסיבוכים נוספים.
תוצאות בדיקת דם בהריון: במידה ואכן יש חשד לתלסמיה, ניתן לבדוק את בן הזוג ובכך לוודא כי מחלת התלסמיה לא תעבור לעובר.
ריכוז ההמוגלובין בכדורית mean corpuscular hemoglobin concentration
ערכי הנורמה של MCH בהריון דומים לאלה של אישה שאינה בהריון (37-33 pg). כך גם ערכי ה־MCHC, שטווח הנורמה שלהם דומה באישה שאינה בהריון (33־36.7 pg).
תוצאות בדיקת דם בהריון: חריגה מהנורמה לא מעידה בהכרח על מחלה.
בדיקת השונות של נפחי תאי הדם האדומים RDW ,red cell distribution width
ערכי הנורמה של RDW בהריון דומים לאלה של אישה שאינה בהריון (16-11).
תוצאות בדיקת דם בהריון: חריגה מהנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. שונות קוטר הכדוריות הוא הדבר הראשון שעולה באנמיה הנובעת מחוסר ברזל.
נפח ממוצע של טסיות – MPV, mean platelet
ערכי הנורמה של MPV בהריון דומים לאלה של אישה שאינה בהריון.
תוצאות בדיקת דם בהריון: חריגה מהנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה.שאינה בהריון (fl 13-4).
רטיקולוציטים reticulocytes
בהריון תקין ניתן לראות עלייה ברטיקולוציטים (תאים אדומים צעירים) מאחר וישנה עלייה בייצור של הרטיקולוציטים במוח העצם.
תפקודי קרישה
PTT,PT,INR– ערכי הנורמה של PTT,PT,INR בהריון דומים לאלה של אישה שאינה בהריון.
תוצאות בדיקת דם בהריון: חריגה מהנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה.
פיברינוגן fibrinogen– במהלך ההריון יש שינויים בפקטורי קרישה ובהם עלייה בפיברינוגן. בהריון יש עלייה ביכולת של הגוף ליצור קרישי דם אך גם לפרק אותם.
תוצאות בדיקת דם בהריון: בהריון הערך יכול לנוע בין 600-300 והוא נחשב תקין. מתחת ל־300 ישנה בעיה.
כימיה
לפידים
במהלך ההריון, ובמיוחד בטרימסטר השלישי, יש עלייה של כלל השומנים בדם, לרבות טריגליצרידים, כולסטרול, LDL ו-HDL.
תוצאות בדיקת דם בהריון: ממוצע כולסטרול בהריון עומד על 267 ±30 מ"ג/דצ"ל. לאחר הלידה צפויה ירידה בכל הערכים, כאשר הנקה אף מאיצה את התהליך.
נתרן Na
יתכן ובזמן ההריון רמת הנתרן תהיה נמוכה מעט מהנורמה, עקב עלייה בנפח הפלזמה.
תוצאות בדיקת דם בהריון: רמות של עד 130 נחשבות לתקינות בהריון.
אשלגן K רמת האשלגן עשויה להיות נמוך מעט מהנורמה, עקב עלייה בנפח הפלזמה.
סידן Ca בהריון עקב ירידה ברמות האלבומין ישנה ירידה ברמת הסידן הכוללת. רמת הסידן היוני בדם, לעומת זאת, אינה משתנה.
מגנזיום Mg בהריון יורדת רמת המגנזיום.
ALP, Alkaline Phosphatase אלקליין פוספטאז הוא אנזים שנמצא בכמה רקמות בגוף, ובכלל זה בכבד, בעצמות ובכליות.
תוצאות בדיקת דם בהריון: רמת ה־ALP כמעט מוכפלת בהריון, עקב הפרשה של הורמון דומה מהשליה.
Albumin אלבומין הוא חלבון הנוצר בכבד ותפקידו לשמור על נפח תקין של נוזלים בכלי הדם.
תוצאות בדיקת דם בהריון: ריכוז האלבומין יורד בהריון. בשלבי הריון מתקדמים הוא יכול לרדת עד 3.0 גרם/דצ"ל.
גלוקוז (בצום) מטרת בדיקת הסוכר (שחשוב לעשותה לאחר צום של 8 שעות) היא לזהות סוכרת או מצב טרום סכרתי. סוכרת לא מאוזנת היא גורם משמעותי למומים עובריים ואיזון סוכרת הוא חשוב מאוד לפני הכניסה להריון.
כאשר נמצא בדם רמת גלוקוז בצום הגבוהה מ־126 מ"ג/דצ"ל הדבר נחשב סוכרת.
תוצאות בדיקת דם בהריון: גלוקוז מעל 95 מ"ג/דצ"ל מחייב פנייה לרופא המטפל. עקב עלייה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון יש בתחילת ההריון ירידה בערכי הגלוקוז בצום, כך שערכים נמוכים נחשבים תקינים בשלב זה.
תפקודי כליה
עקב עלייה בנפח הדם ובסינון הכלייתי צפויים להופיע השינויים הבאים:
Creatinine (קראטינין)– רמת הקריאטנין יורדת במהלך ההריון. רמה הנמוכה מהנורמה נחשבת תקינה.
Urea (שיינן)– רמת השיינן מייצגת את כמות החלבון שהאדם צורך ואת הפרשתו דרך הכליות. הרמה יורדת במהלך ההריון. רמה הנמוכה מהנורמה נחשבת תקינה .
Uric acid (חומצת השתן)-רמת חומצת השתן יורדת במהלך ההריון. רמה הנמוכה מהנורמה נחשבת תקינה. עם זאת, במחצית השנייה של ההריון רמתו קרובה לנורמה של אישה שאינה בהריון. עלייה ברמת חומצת השתן עלולה להיות קשורה להתפתחות של רעלת הריון.
בלוטת התריס
איזון של בלוטת התריס הוא חשוב בשלבים המוקדמים של ההריון ורצוי עוד קודם לכן. משום כך בדיקת תפקוד הבלוטה וטיפול מתאים במידה ונמצאת שאינה מאוזנת, הינם חשובים לבריאות היילוד ומניעת סיבוכי הריון.בקרב נשים אשר סובלות מיתר פעילות או מתת פעילות של בלוטת התריס, איזון התפקוד של הבלוטה ובחירת המינון המתאימים הם חשובים מאוד טרם הכנסה להריון וכמובן לכל משך ההריון.
סוג דם וסקר נוגדנים
לפני ההריון, ובמיוחד בתחילת ההריון חשוב לבדוק את סוג הדם שלך ונוכחות של נוגדנים. אמנם סוג הדם לא משתנה, אבל גם נשים שכבר נבדקו בעבר צריכות לעבור את הבדיקה לקראת כל הריון, על מנת לוודא כי לא פיתחו נוגדנים.
סוג דם (Blood Type) – סוג הדם הוא מידע חשוב עבור כל אישה בהריון. רצוי לשאת עימך תעוד כתוב ורשמי של סוג הדם שלך במהלך כל ההריון. הנקודה החשובה ביותר היא לזהות את סוג הדם RH מינוס, משום שאז את צריכה לקבל חיסון Anti D במהלך ההריון ואחרי הלידה כדי למנוע הופעת נוגדנים שעלולה לסכן את העובר בהריון הבא.
סקר נוגדנים (Coombs) – בדיקה זו בודקת קיומם של נוגדנים העלולים לפגוע בעובר. במידה והתוצאה היא שלילית ואין נוגדנים, כפי ששכיח אצל רוב הנשים בישראל, הרי שאין לכך כל משמעות וחשיבות בהריון. במידה וסקר הנוגדנים הוא חיובי ומזוהה נוגדן, זהו מצב שמצריך מעקב אינטנסיבי יותר במסגרת הריון בסיכון גבוה, משום שהנוגדנים עלולים לגרום לאנמיה, אי ספיקת לב ובצקת בעובר.
סרולוגיה
זהו שם כולל לבדיקת הדם אשר נועדה לבדוק את מצב המחלות הזיהומיות אצלך, לאילו נחשפת בעבר, לאילו חוסנת בעבר והאם יש – חלילה – מחלות זיהומיות פעילות. כמובן שלא נבדקות כאן כלל המחלות הזיהומיות הידועות, אלא הדגש הוא על המחלות השכיחות, אשר יש להן משמעות העלולה לסכן את האימא ו/או את העובר במהלך ההריון.
במידה ומזהים מחלה זיהומית שלא חוסנת אליה בעבר, ושקיים עבורה חיסון, ההמלצה תהיה להתחסן עוד לפני ההריון. במידה ומזהים מחלה זיהומית, שלא נחשפת עליה בעבר, אך שאין עבורה חיסון הרפא יסביר על לך פעולות המניעה המתאימות בכדי שלא להדבק ממחלה זו במהלך ההריון, משום שעלולה לסכן את העובר.
CMV – וירוס שכיח בילדים הגורם למחלת הנשיקה, לרוב משפיע בצורה קלה, אם בכלל, על ילדים ומבוגרים החולים בוירוס. אולם, כאשר מחלה זו מתרחשת לראשונה בזמן הריון, יכולות להיות לה השפעות קשות מאוד על העובר. אמנם, אין חיסון לוירוס זה, אך במידה ומזהים בבדיקות הדם שלא חלית בוירוס בעבר ניתן לנקוט אמצעי זהירות ומעקב בכדי להבטיח כי לא תבדקי בו בזמן ההריון.
Toxoplasma (טוקסופלזמה) – זהו טפיל המועבר בעיקר על ידי חתולים (בצואה של חתולים), בשר לא מבושל ועוד. המחלה הנגרמת בילדים ומובגרים היא קלה, אך כאשר המחלה מופיעה לראשונה בזמן הריון יכולה להיות השפעה קשה על העובר. גם עבור טוקסופלזמה לא קיים חיסון, אך במידה ומזהים כי לא חלית בעבר, ניתן לנקוט אמצעי זהירות ומעקב בכדי לוודא שלא תחלי בזמן ההריון.
Rubella (אדמת) – הודות למדיניות החיסונים בישראל, מחלת האדמת נדירה מאוד בישראל. במידה ומסתבר כי לא חוסנת בעבר, חשוב לדאוג להשלמת חיסון עוד לפני ההריון, כיוון שלא ניתן לקבלו במהלך ההריון ועד חודש לפני הריון. אשה החולה באדמת בזמן הריון עלולה להפיל את העובר. בנוסף קיים סיכון שהתינוק יוולד עם מומים קשים כתוצאה מהמחלה כולל מומי לב, עיניים ומוח.
Varicella (אבעבועות רוח) – מחלת אבעבועות רוחב בנשים בהריון יכולה להשפיע לרעה על האימא בהריון ולגרום לסיבוכים ומחלה קשה יותר מזו הקיימת בילדים, בעיקר דלת ראות משמעותית. גם כאן, חשיפה לוירוס האבעבועות לראשונה בזמן הריון יכולה לגרום למומים קשים בעובר. במידה ולא חוסנת או חלית בעבר, מומלץ להשלים חיסון מתאים טרם ההריון. גם חיסון האבעבועות רוח, בדומה לחיסון האדמת, הינו חיסון חי מוחלש שלא ניתן לקבו בהריון ועד חודש לפני הריון.
VDRL (עגבת) מחלה נדירה בישראל, אך יכולה לגרום למומים קשים בעובר. חשוב לבדוק זאת עוד טרם ההריון משום שטיפול יחסית פשוט מוביל להחלמה מלאה ומונע בכך נזק אפשרי לעובר.
HIV (איידס) זו אינה בדיקה שגרתית המומלצת לכלל הנשים, אלא בעיקר על פי גורמי סיכון.
Hepatitis B צהבת כבד נגיפית מסוג B הפעילה באימא, אמנם אינה גורמת למומים ופגיעה בעובר, אך אפשר שתתרחש הדבקה של התינוק בזמן הלידה. טיפול באימא ומניעה בתינוק הם חשובים לעתידו ולכן חשוב לזהותה גם במהלך ההריון
Hepatitis C צהבת גבד נגיפית מסוג C הפעילה באימא, אמנם אינה גורמת למומים ופגיעה עובר, אך אפשר שתתחרש הדבקה של התינוק בזמן הלידה. טיפול באימא ומניעה בתינוק הם חשובים לעתידו ולכן חשוב לזהותה גם במהלך ההריון.
ויטמינים
נטילת חומצה פולית וברזל במהלך ההריון היא מומלצת באופן שגרתי לכלל הנשים, גם ללא קשר לרמות הויטמנים הללו בדם. יחד עם זאת, ניתן על פי הצורך (ולא באופן שגרתי לכל הנשים) לבדוק רמתם בדם, בעיקר אם יש חשש לחוסר – במידה ויש חוסר ניתן לטפל ולהשלים חוסרים.
- VitaminB12
- Folic Acid.
- VitaminD
- Iron
בדיקת שתן
גלוקוז
מטרת הבדיקה היא לגלות הימצאות של סוכר בשתן, שעלולה להצביע על רמות גבוהות של סוכר בדם.
תוצאות בדיקת דם בהריון: בהריון ניתן לעיתים לראות גלוקוז בשתן באופן פיזיולוגי עקב עלייה בסינון הכלייתי וירידה בספיגה חזרה. למרות זאת, יש לערוך בדיקות כדי לשלול סוכרת.
