מצב רוח או דיכאונות לידה?

הריון ולידה הינם תהליכים המלווים בהתרגשות, התחדשות, ובשינויים רבים. מעבר לשינויים הפיזיים, חלים גם מגוון של שינויים נפשיים, היכולים לבוא לידי ביטוי בשינויי במצב הרוח, חרדה, קושי בתפקוד ומצוקה נפשית.

יש להבחין בין שני מצבים של שינויי מצב רוח סביב לידה: הראשון, מוכר גם בשם Baby Blues, נחווה על ידי מעל למחצית מהנשים בימים הראשונים שאחרי הלידה.
ימים אלו מאופיינים בתנודות במצב הרוח, בכי ללא סיבה, אי שקט, חרדה וקשיי שינה. זהו מצב תקין, מוכר ומאוד שכיח בקרב נשים אחרי לידה, שלרוב חולף מאליו ללא טיפול כעבור מספר ימים, וככל הנראה נובע מהשינויים החדים ברמות ההורמונים.
במצב זה בדרך כלל נשמר תפקוד תקין, ולצד הדכדוך והדאגות, יש גם מחשבות אופטימיות ותחושות חיוביות.

לעומת זאת, במצב השני, ישנן נשים עם שינויים מתמשכים במצב הרוח (בדרך כלל מצב רוח ירוד), ירידה בהנאה, שינויים בתאבון וקשיי שינה הנמשכים מעל לשבועיים, ופוגעים ביכולת התפקוד התקינה וגורמים למצוקה משמעותית.
אצל נשים אלו יתכן כי התפתח דיכאון אחרי לידה בחומרה קלינית, אשר עלול להימשך כמה שבועות ואף חודשים.
דיכאון אחרי לידה מופיע באחת מתוך שבע נשים כחודשיים-שלושה לאחר לידה.
כיום אנו יודעים כי אצל חלק גדול מהנשים הדיכאון מתחיל כבר במהלך ההריון, ולרוב לא אובחן ונמשך עד לאחר הלידה.
אם מצב זה מתעורר במהלך ההריון או אחרי הלידה כדאי לפנות לשירותי טיפול מתאימים, כמו מרפאות לבריאות הנפש של האישה.

אילו נשים בסיכון גבוה יותר לחוות דיכאון בהריון ואחרי הלידה?

קיימים מספר גורמי סיכון ידועים לדיכאון וחרדה אחרי לידה, אשר באופן כללי ניתן לחלק אותם לגורמים הקודמים להריון, וגורמים במהלך ההריון ואחרי הלידה.
גורמים לפני ההריון כוללים אפיזודות דיכאוניות בעבר, דיכאון אחרי לידה בלידות קודמות, וכן דיכאון אחרי לידה של האם או האחיות.
בנוסף, גורמים נוספים כוללים חוויות ילדות שליליות וטראומה בעבר.
גורמי סיכון במהלך ההריון ואחרי הלידה כוללים העדר תמיכה משפחתית או זוגית, אלימות, סיבוכים רפואיים במהלך ההריון והלידה, אירועים טראומטיים במהלך ההריון ותהליך הלידה.

בשנים האחרונות עולה המודעות לאיתור וטיפול בנשים הסובלות מדיכאון בהריון ואחרי לידה.
זאת במקביל למודעות ההולכת וגוברת לחשיבות של בריאות האישה במובנה הרחב, המתייחסת גם לאיכות החיים של האישה, הקשר שלה עם התינוק ובני המשפחה האחרים.
למרות שדיכאון אחרי לידה מהווה את הסיבוך הרפואי השכיח ביותר לאחר לידה, מרבית הנשים אינן מגיעות לאבחון וטיפול.

מדוע כך המצב?

נראה כי קיימים מספר גורמים לכך. ראשית, על אף התקדמות התחום, גם כיום קיימת מודעות אישית, משפחתית וסביבתית נמוכה לנושא, ועקב כך חוסר זיהוי של המצב בזמן.
למרות המודעות העולה לנושא, עדיין יש הרבה חשש וסטיגמה שלילית מבריאות הנפש בכלל, וטיפול פסיכיאטרי בפרט.
בנוסף, נשים רבות מתארות כי נראה שכמעט כל שאר הנשים במצבן מאושרות, שמחות בתינוק ומתפקדות היטב, בעוד הן מרגישות להפך.
השוואה זו גורמת לעיתים קרובות לתחושות כישלון, אשמה ובושה, ומכך, גם קושי לשתף ולחשוף אחרים במצבן ולפנות לגורמי טיפול.

מעבר לכך, נשים רבות חוששות כי טיפול נפשי עלול להיות יקר ויגרור הוצאות גדולות, וכן ישנה נגישות נמוכה לשירותי בריאות הנפש בקהילה, והיעדר מידע לגבי הגורמים הטיפוליים המתאימים.
הבשורה המשמחת היא שכיום טיפולים אלו מסובסדים משמעותית במרפאות לבריאות הנפש, והינן בעלות נמוכה מאוד. כמו כן חשוב לדעת כי ניתן לפנות לרופא/ת המשפחה שיעשו הערכה ראשונית ויפנו לטיפול מתאים.

סיבה נוספת בשלה נשים אינן פונות לטיפול היא הציפייה כי עם ההתאזנות ההורמונאלית וההסתגלות להורות, הדיכאון יעבור מעצמו, ולא יצריך  טיפול.
בחלק מהמקרים שינויי מצב הרוח אכן עוברים מאליהם תוך זמן קצר, אך לא תמיד.
ישנן נשים שסובלות מתסמינים של דיכאון או חרדה שנמשכים מעבר לשבועיים-שלושה, ולעיתים אף כמה חודשים אחרי הלידה.
לדיכאון אחרי לידה השפעה נרחבת על האישה, התינוק/ת ובני משפחתה.
לכן, חשוב מאוד להגיע לטיפול ולא לחכות מעבר למספר שבועות שהמצב יחלוף מעצמו. אם הסימנים אינם נעלמים כעבור שבועיים או אם את סובלת מכמה סימנים המופיעים ברשימה, אל תהססי לפנות לעזרת הרופא/ה המטפל/ת.

קיים קושי לפנות לטיפול פסיכיאטרי, אולם חשוב להבין כי הערכה פסיכיאטרית אינה בהכרח מחייבת נטילת טיפול תרופתי.
הפסיכיאטר/ית המטפל/ת מעריכ/ה את המצב ומציג/ה את אפשרויות הטיפול השונות ויחד עם האישה מחליטים על המשך הטיפול המתאים.
מעבר לטיפול תרופתי, רוב הנשים מופנות לטיפול פסיכולוגי פרטני, טיפול דיאדי עם התינוק, ו/או טיפול קבוצתי לנשים בהריון ואחרי לידה.
במקרים בהם יש צורך בטיפול תרופתי, ההחלטה לגבי טיפול תרופתי בהנקה ו/או בהריון נלקחת בשיתוף פעולה עם האישה, תוך מתן הידע הקיים בנושא.

בנוסף, נשים רבות חוששות להתמכר לטיפול התרופתי ולהיהפך לתלויות בו, אולם הטיפול התרופתי האנטי דיכאוני אינו ממכר, והרבה נשים מפסיקות את הטיפול תוך שנה מהלידה תוך התייעצות עם הפסיכאטר/ית המטפל/ת.
התרופות שניתנות לטיפול בדיכאון אחרי לידה הן כאלו שבדרך כלל עוברות בכמות מזערית ביותר, אם בכלל, לתינוק (בהריון או דרך ההנקה), וניסיון של שנים הראה בטיחות ויעילות של הטיפול.

מה הם סימני האזהרה לדיכאון לאחר לידה?

• מצב רוח ירוד/עצבות ברוב שעות היום
• בכי פתאומי וללא סיבה
• אבדן עניין או הנאה בדברים שבעבר היו מהנים
• תחושה של מותשות וחוסר אנרגיה
• תחושת ריחוק וקושי להיקשר לתינוק
• חרדה או דאגנות יתר לשלום התינוק, ללא סיבה
• שינויים בתיאבון ובמשקל
• קושי להירדם, התעוררויות במהלך הלילה או שינה מוגזמת, כמעט כל יום
• תחושת אי-שקט ומתח, או להפך – אטיות-יתר
• ערך עצמי נמוך או רגשות אשם
• קושי בריכוז וקושי בקבלת החלטות, אפילו פשוטות
• תחושה של "אין מוצא" העדר תקווה ואף מחשבות מוות ופגיעה עצמית

מה ניתן לעשות?

• שתפי אנשים שקרובים אלייך ו/או רופא בהרגשתך
• במשך ההריון ואחרי הלידה העזרי באנשים שקרובים אלייך בטיפול ובהשגחה על התינוק, כדי לאפשר הזדמנות למנוחה וצבירת כוחות
• נצלי את זמני שנת התינוק למנוחה או שינה
• הקפידי על ארוחות מסודרות ומגוונות
• מומלץ לעסוק בפעילות גופנית קלה ומהנה כל יום
• מומלץ לצאת לבלות לבד, עם בן/בת הזוג או עם חברה מידי פעם, כאשר התינוק נמצא בהשגחת אדם עליו את סומכת.

חשוב לזכור! דיכאון הוא מחלה הניתנת לטיפול

דיכאון הוא מחלה הניתנת לטיפול, הן בטיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי.
מרבית הנשים מצליחות להיעזר בטיפול פסיכולוגי בלבד, וחוזרות לתפקוד מלא לאחר קבלת עזרה מתאימה.

אל תהססי לפנות לעזרה !!!

ד"ר ענבל ראובני, פסיכיאטרית ומנהלת מרפאת הילה (המרפאה לבריאות הנפש של האישה) בבית חולים הדסה ומוריה אזולאי, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות