אחד החששות הגדולים של נשים לפני לידה הוא להיקרע או שיבצעו להן חתך אפיסיוטומלי. בצדק. ההחלמה מכך מכבידה על ההתאוששות מהלידה והטיפול בתינוק החדש, התפרים עלולים לכאוב ולהציק, בזמן ישיבה או עשיית צרכים, האיזור רגיש מאד ואי-הנוחות גדולה.
עד לפני שנים לא רבות – החתך האפיסיוטומלי (אפי) היה מבוצע כמעט בכל הנשים באופן אוטומטי, כחלק מההכנות של המיילדת לקראת הלידה. החתך מגדיל את פתח הנרתיק, מקל על יציאת הראש ומונע קרעים אפשריים. למרות זאת, ברוב הלידות אין צורך בכך והתינוק נולד גם בלי חתכים וקרעים ולכן האפי האוטומטי כבר לא קיים ומתייחסים לכל אשה לגופה, לפי שיקולים של המיילדת או הרופא.
"טבעת האש"
האיזור שבין פי-הטבעת והנרתיק נקרא פרינאום. החלק התחתון בפתח הנרתיק הוא עור שחייב להימתח עד קצה גבול היכולת בעת הלידה, כדי לאפשר לראש התינוק להיוולד. התחושה בעת מתיחת הפרינאום היא של צריבה ושריפה. באנגלית נקרא השלב הזה "טבעת האש" וזו אכן התחושה. אם אשה נמצאת תחת השפעת אפידורל – הרי שעדיין תרגיש לעתים במתיחת העור אבל זה יורגש פחות מאשר בלידה בלי אפידורל. בכל מקרה, השלב הזה קצר למדי והתחושה עוברת אחרי לידת התינוק.
המיילדות היום משתדלות לשמור ככל האפשר על שלמות הפרינאום ומנהלות את הלידה לאט, משמנות עם שמן-שקדים ומורות ליולדת לא ללחוץ כאשר הראש יוצא כדי שהלחץ על הפרינאום לא יהיה חזק מדי. כאשר הראש מתחיל לבצבץ, התהליך בדרך-כלל הדרגתי והיציאה האיטית של הראש עוזרת לעור הפרינאום להימתח לאט, להסתגל לקוטר הראש ואז עוד חלק מהראש יוצא ומותח את העור ושוב הפסקה וכך לאט-לאט ובצורה מבוקרת ניתן לשמור על שלמות העור הזה.
מתי בכל-זאת יבצעו חתך אפיסיוטומלי מבוקר?
החתך מבוצע באלכסון בצד הימני של הפרינאום – שהם הצורה והמקום המיטביים להחלמה טובה של האיזור. אם מדובר בתינוק גדול, יולדת קטנה, פרינאום צר, מצג לא תקין של הראש או כל סיבה טכנית שמונעת מהראש להיוולד – הרי שחתך אפי יגדיל את המקום.
אם ראש העובר קרוב אבל הוא משדר מצוקה כלשהי (מים מקוניאליים סמיכים או מוניטור לא טוב) הרי שלעתים יבצעו אפי כדי להגדיל את המקום בצורה מלאכותית ולהוציא אותו מהר יותר ולא להמתין להתרחבות האיטית של הפרינאום בשלב הזה.
לפעמים, בלידות מכשירניות – יבקש הרופא מהמיילדת לבצע אפי כדי לזרז את התהליך במידה והעובר במצוקה.
"פרינאום פריך"
אם אנחנו רואות שהעור נמתח ומתחיל לדמם וקרעים קטנטנים מופיעים – הרי שזה נקרא "פרינאום פריך" והוא עדין מדי ואם הוא מראה סימנים דימום וקריעה – הרי שעדיף לבצע חתך מבוקר ולהימנע מקריעה.
קרעים בפרינאום
קרע יכול להתחיל בפרינאום ולהמשיך לאורך הנרתיק בצורה לא מבוקרת. זוהי תקלה שחשוב מאד להימנע ממנה ולכן חתך אפי מבוקר עדיף ורצוי במקרים כאלו והמיילדת או הרופא יבצעו אותו כדי להימנע מקרע. לפעמים גם כאשר הכל הולך חלק, מסתבר שהתינוק גדול או שיד או רגל שלו לא עברו טוב וכן נגרם קרע כלשהו. הקרעים יכולים להיות פנימיים או חיצוניים ובכל מקרה בדרך-כלל יש צורך בתפירה.
קרע קשה יותר לתפור מאשר חתך עם שוליים חלקים ונקיים. קרע יכול להיות ארוך ולהימשך פנימה ולכן לעתים אין פשוט מנוס מחתך.
תפרים פנימיים של קרע פחות כואבים מאשר חיצוניים כי העיצבוב של האיזור הוא פחות מאשר באיזור הפרינאום. אבל יכולה להיגרם אי-נוחות. התפרים נמסים ולכן אין צורך בהוצאה שלהם והם מחלימים מהר למדי. אם יש תפר שמציק במיוחד – יש לבקש בדיקה מהרופא כי לעתים יש תפר חזק מדי ומושך ופשוט צריך לשחרר אותו.
חתך אפי זקוק תמיד לתפרים. אבל אם יש קרע קטן פנימי שמדמם מעט, לפעמים לחץ של פד שתשים המיילדת תעצור את הדימום ולא יהיה צורך בתפרים. לפעמים יש צורך בתפר או שניים ולפעמים הקרע גדול יותר ומצריך תפירה רבה יותר.
מה אפשר לעשות כדי להימנע מקרעים וחתכים?
הטיפול המונע הנפוץ והיעיל הוא עיסוי הפרינאום בשמן-שקדים החל מסביבות שבוע 35. נסי לדמיין שימוש יומיומי בקרם-ידיים. בוודאי תרגישי שהעור רך וגמיש יותר. כך גם הפרינאום: עיסוי יומיומי במעט שמן ירכך ויגמיש את האיזור ויוריד את הסיכוי לקרע או חתך. כמובן שאין שום ביטוח בעניין ואם יש צורך – עדיין יבצעו חתך או שהעור ייקרע מעט בכל-זאת – אבל בגדול זה כן עוזר. כל שמן-שקדים טוב מתאים למשימה – כל זמן שנקנה בפארם או בבית-מרקחת ונארז ע"י חברה בעלת-מוניטין שאת יכולה להיות בטוחה שזה שמן-שקדים טהור ונקי. כדאי לך לארוז בתיק-הלידה את בקבוק השמן – למרות שברוב חדרי-הלידה יש שמן לשימוש המיילדת, לעתים נוצרים חוסרים וכדאי שיהיה לך לתת למיילדת אם נגמר השמן של ביה"ח.
איך לטפל בתפרים חיצוניים לאחר הלידה?
היה ונזקקת לתפרים – קודם-כל:
לשטוף, לשטוף, לשטוף – הטיפול הטוב ביותר הוא שטיפות תדירות במים וסבון עדין והרבה מאד מים קרירים.
בנוסף – קיימים תכשירים מעולים לטיפול בתפרים כגון:
אלופירסט – תרסיס אלוורה אותו את מרססת על האיזור. התרסיס מרגיע מאד, מקל על הכאב ועוזר מאד בהחלמה. כדאי להחזיק את הבקבוק במקרר ולהתיז את התרסיס כשהוא קר – ואז ההקלה ממש מהירה וטובה. אלופירסט אין להשיג בחנויות, מצד שני זה מוצר לא זול ולא כדאי לקנות מראש אם לא יהיה צורך. אבל כן כדאי לוודא לפני הלידה מי משווקת אלופירסט באיזור שלך כך שאם כן תזדקקי – תוכלי לשלוח מישהו לקנות מיד לאחר הלידה שתוכלי להתחיל לטפל.
תרסיס סטיטול – של בייבי-טבע מצויין גם הוא ולבייבי-טבע יש גם פדים של מגנזיום – אלו פדים המתקררים כאשר עושים להם פעולה מכנית וההרגשה מאד נעימה של פדים קרים באיזור הכואב.
אפרטקל – לחברת ד"ר קיי המעולה יש גם תרסיס "אפטרקל" וגם הוא נפלא ועוזר. אפשר להשיג היום בבתי-מרקחת ופארמים או באתר ד"ר קיי.
משככי כאבים – אם את כאובה בצורה קשה – כדאי קודם-כל לבקש במחלקת-יולדות משככי כאבים. חבל לסבול ותקבלי תרופה שלא מזיקה לתינוק גם אם את מניקה ובמינונים גבוהים של מחלקת אישפוז.
עד השחרור מביה"ח סביר שכבר תרגישי הקלה כי האיזור יתחיל להחלים. אם בכ"ז את ממש כאובה למרות הכל או בבית – אפשר למרוח משחת עזרקאין – זוהי משחה להרדמה מקומית של האיזור ונמכרת בבתי-המרקחת ללא מרשם. אחרי המקלחת והשטיפה הקרה והטובה – ייבשי היטב את האיזור ומרחי שכבת עזרקאין. ההקלה מיידית כיון שזה מרדים את האיזור.
בעיקרון – האיזור מחלים ומתאחה ומה שחשוב הוא להקל על אי-הנוחות ככל שניתן כדי שלא לסבול שלא לצורך.
תפרים פנימיים אינם זקוקים לשום טיפול וממילא לא כדאי לנסות להגיע אליהם.. שטיפה טובה תספיק ואי-הנוחות תעבור.
כאמור, היום מבצעים מעט מאד חתכי אפי ומשתדלים מאד לשמור על הפרינאום של היולדות. אבל לא תמיד זה ניתן ולכן כל העצות במאמר הזה מנסות להסביר, להתכונן ולהקל.
שתהיה לידה קלה ומוצלחת!!!
