חשיבות ויטמינים ומינרלים להריון
בתקופת ההריון יותר מתמיד, יש חשיבות רבה לתזונה נכונה ושמירה על אורח חיים בריא, אשר מתוכננים היטב, וכוללים צריכה של ויטמינים ומינרלים, הן לטובת ההתפתחות התקינה של עוברך והן עבור שמירה על בריאותך.
במהלך תשעת חודשי ההריון, בריאותך ובריאות עוברך תלויה בגורמים גנטיים, תזונתיים וסביבתיים. בשנים האחרונות מחקרים רבים מראים כי נטילה של ויטמינים ומינרלים בזמן ההריון, עשויה להשפיע בצורה משמעותית על תקינותו של ההריון ומסייעת במניעת סיבוכים כמו משקל לידה נמוך, לידה מוקדמת ומומים מולדים.
ברזל
במהלך ההריון האישה זקוקה לכמות ברזל גדולה מהרגיל בשל העלייה בנפח הדם וכדי לספק את צורכי העובר הגדל.
מחסור בברזל עלול לגרום לאנמיה אצל האישה ולתופעות כגון עייפות, חולשה, כאבי ראש, קושי בנשימה והאצה בדופק הלב. נוסף על כך בזמן ההריון נוצרים מאגרי הברזל של העובר שישמשו את הילוד בחודשי חייו הראשונים.
במחקר שנערך על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) אנמיה חמורה לפני הלידה או לאחר הלידה נמצאה קשורה לעלייה בסיכון למוות אימהי. במחקרים אחרים, אנמיה אימהית הייתה קשורה למספר אירועים שליליים כגון אלח דם (ספסיס) לפני/ אחרי הלידה, לידה מוקדמת וקבלה ליחידת טיפול נמרץ בילודים.
ניסויים במודלים של בעלי חיים הוכיחו שלברזל תפקיד ברור בהתפתחות התקינה של המוח ובהתנהגויות כגון טיפוח, משימות הדורשות כישורי ניהול, ביישנות ולמידה מרחבית ירודה.
מניעת אנמיה אימהית עשויה למנוע תופעות לוואי שליליות הקשורות לאנמיה ועל כן קיימת המלצה של משרד הבריאות לצרוך תוסף ברזל מתום החודש השלישי להריון ועד שישה שבועות לאחר הלידה – 30 מ"ג בכל יום, ללא קשר לחסר בברזל ע"פ בדיקות הדם. במידה ורמות הברזל מתחת לנורמה מומלץ לצרוך מינון גבוה יותר של ברזל בהתאם להנחיה רפואית. אפשר לצרוך תוסף משולב של ברזל וחומצה פולית.
בנוסף לנטילת תוסף הברזל מומלץ להקפיד על אכילת מזון עשיר בברזל מן החי ומן הצומח.
מזון מן החי: בשר בקר רזה, בשר הודו ובעיקר בשר הודו אדום.
מזון מן הצומח: קטניות לסוגיהן (למשל, שעועית, עדשים, מאש), שיבולת שועל, קינואה, פירות מיובשים, טחינה, שקדים, אגוזים, גרעינים (מומלץ לרכוש ארוזים מראש ובמקומות מוכרים), מזון מועשר בברזל כגון דגני בוקר ללא סוכר.
מקורות:
1. אתר משרד הבריאות- תוספי תזונה בהריון
2. Anemia in pregnancy- UpToDate
חשוב לדעת!
חלב ומוצריו, קפה ותה מפריעים לספיגת הברזל מתוספים וממזונות שונים ואילו ויטמין C מסייע בספיגה של ברזל. מסיבה זו מומלץ ליטול את תוסף הברזל עם מזון עשיר בוויטמין C (כגון פירות הדר, עגבניה, פלפל, קיווי, מלון, כרוב) ולהפריד לפחות שעתיים בין נטילת הברזל לצריכת חלב ומוצריו, קפה ותה. יש לציין שהגבלה זו מתייחסת לתכשירים מסוימים של ברזל ואין צורך לבצע הפרדה כזו מכל תוסף ברזל (מומלץ להיוועץ ברוקח/ת בנוגע להוראות הנטילה של התכשיר הספציפי אותו רכשת).
ויטמין D
ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן המיוצר בגופנו בעת חשיפה לשמש, לקרניים אולטרא-סגולות. הויטמין נמצא באופן טבעי במעט מזונות, ביניהם: דגים שמנים כמו סלמון, מקרל וסרדינים, בשר אדום, חלמון ביצה ומזונות מועשרים כמו חלק ממוצרי החלב.
ויטמין D משתתף בספיגת הסידן במעי ומווסת את ריכוז הסידן והפוספט בסרום להבטחת רמת מינרלים רצויה בעצמות. הוא נחוץ לגדילת העצם, מבטיח את חוזקה ומונע שברים ועקמומיות. תפקידים נוספים קשורים בתפקוד מערכת החיסון והשרירים, הפחתת זיהומים והפעלת וויסות גנים. בנוסף, מזהים היום קשר בין חוסר ויטמין D והסינדרום המטבולי.
חוסר בויטמין D ידוע ומתועד באוכלוסייה הכללית ובנשים בפרט בשעורים גבוהים יחסית בשנים האחרונות. ידוע גם כי הצורך בוויטמין D עולה עם ההריון וכי מחסור של ויטמין D אצל נשים בהריון הינו מצב שכיח. מצטברות עדויות על השפעות שליליות של חסר ויטמין D בהריון ועל כן ישנה חשיבות להקפיד על צריכת ויטמין D ותיסוף שלו במהלך ההריון. החוסר בויטמין D אצל האם נקשר, בין היתר, לעלייה בסיכון לרעלת הריון חמורה ולאגירה מופחתת של מינרלים אשר עלולה להוביל לפגיעה בהתפתחות והתגרמות השלד של היילוד. תוספת ויטמין D לנשים בהריון, במיוחד בחודשי החורף, עשויה להוביל לירידה ארוכת טווח בסיכון לשבר אוסטאופורוטי בילדיהן.
משרד הבריאות ממליץ על נטילה של 200-400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D במשך כל ההריון ותקופת ההנקה. ויטמין D נמכר בצורה של טיפות, כמוסות או טבליות למציצה. מומלץ ליטול את הויטמין סמוך לארוחה לשיפור הספיגה.
מקורות:
1. אתר משרד הבריאות- תוספי תזונה בהריון
2. Vitamin D3 (cholecalciferol): Drug information- UpToDate
3. Javaid et al., 2006 M.K. Javaid, S.R. Crozier, N.C. Harvey, C.R. Gale, E.M. Dennison, B.J. Boucher, N.K. Arden, K.M. Godfrey, C. Cooper. Maternal vitamin D status during pregnancy and childhood bone mass at age 9 years: a longitudinal study. Lancet, 367 (2006), pp. 36–43
4. Bodnar L.M., Simhan H.N., Catov J.M., Roberts J.M., Platt R.W., Diesel J.C., Klebanoff M.A. Maternal vitamin D status and the risk of mild and severe preeclampsia. Epidemiology. 2014;25:207–214
יוד
יוד הינו מינרל אשר חיוני לצורך סינתזת הורמוני בלוטת התריס. הורמוני בלוטת התריס חיוניים להתפתחות המוח ולפעילותו התקינה. מעבר לכך כל תא, בכל רקמה או איבר, זקוק להורמוני בלוטת התריס, אשר מסייעים לגוף בניצול אנרגיה, בשמירה על חום ובפעילות תקינה הלב, השרירים ואיברים אחרים.
ע"פ סקר שבוצע בשנים האחרונות, ע"י מכון המחקר של מכבי, קיימת בישראל שכיחות גבוהה של מחסור ביוד אצל ילדים ונשים הרות. קיימת אפשרות כי מרבית הישראלים, מבוגרים וילדים כאחד, אינם צורכים מספיק יוד.
בישראל, בניגוד לרובן המוחלט של מדינות העולם, הבעיה של מחסור ביוד היא משמעותית. זאת בשל העובדה כי עד כה אין חקיקה או תקנות המחייבות העשרת מלח ביוד, כפי שיש במדינות אחרות. לכן, רק אחוזים בודדים מהמלח המשווק בישראל הינו מועשר ביוד (במדינות אחרות: 80% – 90%).
מחסור ביוד הינו בעייתי ביותר והוא אף הסיבה השנייה השכיחה בעולם (לאחר הרעב) לנזק מוחי הניתן למניעה (יש כמובן נזקים שלא ניתנים למניעה). אחד הסיבוכים של מחסור ביוד אצל האם נקרא קרטיניזם (תת-תריסיות מולדת)- מצב של מוגבלות שכלית התפתחותית אשר נגרם ברוב המקרים בעקבות מחסור חמור ביוד אצל האם במהלך ההריון. יש לציין שאפילו מחסור קל במהלך ההריון, הינקות והילדות עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למוח ולמערכת העצבים המתפתחים ולהפחית את היכולת השכלית של ילדים בגילאי בית הספר ובשלבים מאוחרים יותר.
נשים בהריון נמצאות בסיכון מוגבר למחסור ביוד. ראשית, בגלל ניצול מוגבר של הורמוני בלוטת התריס ע"י העובר. שנית, בהריון קצב הפינוי הכלייתי עולה ולכן הפרשת היוד דרך השתן עולה.
מכאן נובעת ההמלצה של משרד הבריאות לצרוך 220 מ"ג יוד ליום במהלך ההריון.
יוד נמצא במוצרי מזון מסוימים באופן טבעי, מועשר במוצרי מזון אחרים וזמין גם כתוסף תזונה.
מאכלים שמכילים יוד הינם למשל ביצים, דגי ים, תפו"א (תלוי בקרקע שעליו גדל) וחלב.
הדרך הטובה ביותר להימנע ממחסור ביוד היא החלפה של מלח רגיל במלח מועשר ביוד, מבלי להעלות את כמות המלח הנצרך. בד"כ ב-1 גרם מלח יש 30 מק"ג יוד.
ניתן למצוא יוד גם בתוספי תזונה, בין היתר בתכשירי פרנטל.
מקורות:
1. אתר משרד הבריאות- תוספי תזונה בהריון
2. Ross, A. C. (2014). Modern nutrition in health and disease. Philadelphia: Wolters Kluwer Health/Lippincott Williams & Wilkins.
חומצה פולית
חומצה פולית (פולאט) היא ויטמין B9, ויטמין ההכרחי בין היתר ליצירת תאים חדשים ולשימורם, וחשוב במיוחד בתקופות של חלוקת תאים מהירה – כגון בגדילת תינוקות ובהריון. בשבועות הראשונים להריון מתפתחים איברי הגוף של העובר ובכללם המוח. בשלב זה פגם בתאים אחדים עלול להתפתח למום במערכת שלמה. מום בתעלה העצבית, שממנה מתפתחים המוח ועמוד השדרה, עלול לגרום לתחלואה, לנכות לצמיתות ואף למות העובר. נטילת חומצה פולית לפני ההריון ובמהלכו מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון למומים אלה.
התעלה העצבית נסגרת כשלושה עד ארבעה שבועות לאחר ההפריה, ומכאן החשיבות של נטילת חומצה פולית לפחות חודש ימים לפני הכניסה להריון ובשלושת החודשים הראשונים של ההריון. מומלץ אף לכל אישה במהלך שנות הפוריות לצרוך 400 מק"ג חומצה פולית כתוסף למקרה של כניסה להריון לא מתוכנן.
גם במהלך כל ההריון מומלץ להמשיך לצרוך חומצה פולית לצורך התפתחות העובר וגדילתו הנאותה וכן למניעת אנמיה אצל האישה.
בנוסף לתוסף החומצה הפולית מומלץ לצרוך מזונות עשירים בחומצה פולית טבעית (פולאט): ירקות ירוקים עליים, קטניות, כבד, סלק, דגנים מלאים ולחם מקמח מלא, חלמון ביצה, חלב ומוצריו, פירות הדר.
חשוב להדגיש: הפולאט הטבעי אינו עונה על הצרכים לקראת הריון ובעת הריון, ולכן יש צורך בחומצה פולית כתוסף.
משרד הבריאות ממליץ על נטילה של 400 מק"ג ביום חומצה פולית. בקבוצות מסוימות ההמלצה היא לצרוך 5 מ"ג חומצה פולית בשלושת החודשים הראשונים להריון, כיוון שמדובר בנשים בקבוצת סיכון לעובר עם מום פתוח בתעלה העצבית:
א. נשים עם רקע של לידה/הריון של תינוק עם מום פתוח בתעלה העצבית או לאחד מבני הזוג מום פתוח בתעלה העצבית.
ב. נשים מטופלות בתרופות אנטיאפילפטיות כגון: ,valproic acid, carbamazepine, lamotrigine, topiramate ו phenytoin-
ג. נשים המטופלות ב- lithium או methotrexate
ד. נשים עם סוכרת טרום הריונית.
ה. נשים עם BMI של 30 ויותר.
ו. נשים עם רקע של שימוש מזיק באלכוהול.
ז. נשים עם מחלות הפוגעות בספיגה במעיים אשר עלולות לפגוע גם בספיגת החומצה הפולית, כגון: מחלות קרון וצליאק.
בנשים שלא בקבוצת סיכון מקובל להגביל את כמות החומצה הפולית עד ל-1 מ"ג ביום אם נלקחת ללא הוראת רופא.
יצוין שבמקרים מסוימים מומים מולדים פתוחים בתעלה העצבית יכולים להתפתח על רקע גנטי או מסיבות שאינן קשורות בנטילה של חומצה פולית אך אין באמור לגרוע מחשיבות בנטילת חומצה פולית על ידי כלל הנשים לקראת ההריון.
מקורות:
1. אתר משרד הבריאות- תוספי תזונה בהריון
2. המרכז הטרטולוגי של משרד הבריאות
3. חוזר ראש שירותי בריאות הציבור: טיפול בחומצה פולית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית (יולי 2018).
4. Folic acid: Drug information- UpToDate
מולטי ויטמין (פרנטל)
'פרנטל' מוכר כשם כללי לתוסף תזונה שמכיל ויטמינים ומינרלים החיוניים לפני הריון, במהלך ההריון ולאחר הלידה. ישנם יצרנים שונים של פרנטל- למשל סולגר, אלטמן, מנון, לייף ועוד. את התכשיר של מנון ניתן להשיג במחיר מוזל בהצגת מרשם רופא/ה בבית המרקחת. בכל תכשיר הרכב הויטמינים והמינרלים מעט שונה אך כולם מכילים את הרכיבים שפורטו מעלה- יוד, ברזל, ויטמין D וחומצה פולית ומרכיבים נוספים כמו סידן מגנזיום, ויטמין A, ויטמין B6 ועוד.
אין המלצה גורפת של משרד הבריאות ליטול דווקא פרנטל סביב ההריון ובמהלכו, אך זוהי אופציה שיש לה יתרון מבחינת נוחות ומחיר ומשלימה חסרים תזונתיים נוספים שיתכן וקיימים. עם זאת, לא כל תכשירי הפרנטל מכילים 30 מ"ג ברזל (אלא פחות) ובנוסף ספיגת הברזל מתכשירים אלו פחות טובה כיוון שהסידן שבפרנטל מפריע לספיגת הברזל. חיסרון נוסף של הפרנטל- לא תמיד סוג הברזל שבפרנטל נסבל מבחינת תופעות לוואי ולכן יש צורך בהחלפת התכשיר.
לסיכום, ניתן להסתפק בנטילה של תכשיר פרנטל לפני ההריון, במהלך ההריון ולאחר הלידה אך יש לקחת בחשבון שיתכן ויהיה צורך בהוספת ברזל/חומצה פולית בהתאם לחסר בבדיקת דם או/ו בהתאם להוראת רופא (למשל 5 מ"ג חומצה פולית בנשים בקבוצת סיכון למום בתעלה העצבית בעובר).
אריאלה זאיקין, רוקחת קלינית
בוגרת תואר ראשון ברוקחות מטעם אוניברסיטת בן גוריון.
בעלת ניסיון כרוקחת קהילתית בבית מרקחת.
כיום עובדת בתור רוקחת קלינית בקופת-חולים וסטודנטית לתואר ד"ר ברוקחות קלינית מטעם האוניברסיטה העברית.
